אוכלוסיות במדינות המערב "מזדקנות" כי אנשים חיים יותר שנים. עם הזדקנות האוכלוסייה, האדם המזדקן ומשפחתו ניצבים בפני סוגיות משפטיות שונות.
השאלות הבאות הן דוגמאות לכמה מהסוגיות והבעיות המשפטיות שנוגעות למה שמכונה "דיני גיל הזהב":
- כיצד יבטיח אדם שלא ינוצל כלכלית בהזדקנו על ידי מטפלים, אנשי עסקים או אפילו בני משפחה?
- כיצד יתוכנן עתידם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לעת הזדקנות הוריהם?
- מתי ובאילו תנאים ייתן הורה מזדקן לבן/בת זוגו, ילדו או חברו ייפוי כוח לטיפול בענייניו הכספיים?
- כיצד יבטיחו משפחות שהמזדקנים ביניהם ייהנו מכל הזכויות הסוציאליות והרפואיות שמעניקה להם הממשלה?
- מתי רצוי למנות אפוטרופוס לאדם זקן? האם יש להגביל את המינוי ל"אפוטרופסות על רכוש" המעניקה סמכות רק לגבי הכספים והרכוש של החסוי, או "אפוטרופוס על הגוף", עם סמכות לקבל החלטות אישיות בעניינים כגון טיפול רפואי, או האם האפוטרופסות תתייחס לשני העניינים?
- במקום אפוטרופוס, מתי הנכה בנפשו או הקשיש יכול להעניק סמכויות מוגבלות? האם עדיף להעניק "ייפוי כוח מתמשך" בעקבות השינויים המשמעותיים לאחרונה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של ישראל?
- מתי ובאילו תנאים אדם יכול לתת לאדם אחר את הסמכות להפסיק או להגביל טיפול רפואי לחולה סופני?
- כשמורישים נכסים למבוגרים צעירים או נכדים, איך נבטיח שלא יבזבזו אותם מיד, או שבן/בת הזוג של הילד לא ינצל לרעה את הירושה או יכלה אותה – במיוחד בעת גירושין?
- כיצד ניתן להקים נאמנות לדורות הבאים מבלי "לשלוט מהקבר" ו/או לגרום לעלויות ניהול מיותרות?
- כיצד יערכו תושבים זרים צוואה המתייחסת לנכסיהם המצויים בישראל ואיך יערכו תושבי ישראל צוואה המתייחסת לנכסיהם המצויים בחו"ל, תוך הימנעות מתשלומים ומיסוי מיותר?
- כיצד יבטיח אדם שהוריש רכושו לבן/ בת זוגו שרכוש זה לא "יתגלגל" לבני/ות הזוג הבאים של בן/בת זוגו ו/או ילדיהם?
- מתי עדיף לתת נכסים במתנה במקום להורישם?
במשרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין ניתן לקבל מענה לשאלות הנ"ל, הרלבנטיות לרצונות ולצרכים הספציפיים של כל לקוח. ניסיון של עשרות שנים בייעוץ, ניסוח מסמכים משפטיים וליטיגציה בתחום דיני גיל הזהב מאפשר לנו לתת ללקוחות גיל הזהב שלנו ולמשפחותיהם עצות שקולות ובדוקות שיעזרו להם בתחום המשפטי הקריטי והמורכב הזה. אנו יכולים גם לסייע בארגון שירותים רלבנטיים, כגון כמו בחירת מטפלים לטווח ארוך, פתרון בעיות הקשורות לטיפול בבית ובבתי אבות, הטבות בריאות והכנסה לגמלאים, דיור מוגן ושירותי נאמנות או ייצוג.
המהפכה שהתחוללה לאחרונה בחוק האפוטרופסות
בשנת 2017 הנהיגה ישראל שינויים חשובים בחוק האפוטרופסות, אשר ייכנסו לתוקפם רק במרץ 2018. פירוט השינויים חורג ממסגרת מאמר זה אך רצוי להיות מודעים למספר שינויים מהותיים:
- א. מחיקת המונח "חסוי" – התיקון נועד, בין היתר, לבנות מחדש את המושג המשפטי "חסוי", כלומר המושג של האדם שמונה לו אפוטרופוס. המילה "חסוי", שבמשך השנים התפתחה לה קונוטציה של אדם עם מעט או ללא זכויות, נמחקה כעת מספרי החוקים. כל כובד המשקל של החוק החדש הוא להבטיח את הכבוד והזכויות של מי שכבר לא מסוגל לטפל בעצמו בענייניו.
- ב. ייפוי כוח מתמשך – לעיתים קרובות מתמנה כאפוטרופוס אדם אשר פסול הדין (ה"חסוי") לא היה בוחר בו, לעיתים אף זר מוחלט לחסוי עליו יש להגן ולקבל החלטות חשובות לגביו. כדי למנוע מצבים כאלה וכדי להבטיח שכל אדם יוכל למנות מראש, לפי בחירתו, אפוטרופוס עתידי לימים בהם ייעשה פסול דין, מאפשר החוק החדש לכל אדם (המוגדר "ממנה" בחוק זה) ליצור ייפוי כוח מיוחד הנקרא "ייפוי כוח מתמשך".
באמצעות ייפוי הכוח המתמשך יכול הממנה, בעודו בעל כשרות משפטית, להחליט מראש לא רק מי יהיה מיופה הכוח, אלא גם מה יהיה היקף סמכויותיו והאם המינוי יחול על העניינים הגופניים או הכספיים של הממנה, או על שניהם. הממנה יכול גם לתת "הנחיות מראש" לגבי סוג ההחלטות שמיופה הכוח חייב לקבל בעניינים רפואיים או כספיים.
רק עורכי דין שעברו קורס מקצועי, שנועד במיוחד להסמיך אותם בקשר לייפוי הכוח הזה רשאים לעזור ללקוח בעריכה שלו. אחרי שייפוי הכוח המתמשך נערך ונחתם, עותק מקורי שלו מופקד אצל האפוטרופוס הכללי (או אצל עורך הדין שהיה עד לחתימה על ייפוי הכוח המתמשך). ייפוי כוח מתמשך לא מצריך אישור של בית משפט ואלא אם הממנה משנה אותו, והוא תקף לתמיד.
יש לציין כי החוק מגביל את סמכויות מיופה הכוח, למשל: מיופה הכוח לא יכול לצוות (בצוואה) את נכסי הממנה, ומתנות והעברות רכוש מסוימות כפופות לבחינה של בית המשפט.
- ג. התומך בקבלת החלטות
אי כשירות נפשית היא לא תמיד מוחלטת, וברוב המקרים היא גם לא מתעוררת באופן מיידי. לאנשים רבים יש יכולת והבנה לקבל החלטות כשירות בנוגע לענייניהם, אם רק יקבלו סיוע מצד שלישי מתאים. באופן דומה, מחלת נפש או דמנציה הן לעיתים קרובות תהליך שרק לאחר שנים פוגע ביכולתו של אדם לקבל החלטות הגיוניות, עם או בלי עזרה של צד שלישי.
התיקון יצר מעמד משפטי של "תומך בקבלת החלטות", כלומר, הענקת מעמד משפטי לצד שלישי שיעזור לממנה בקבלת החלטות בתחום רחב מחיי היומיום של הממנה, במיוחד עזרה לממנה להבין את המידע הנחוץ כדי לקבל החלטות אלה. צריך לציין שהתומך בקבלת החלטות לא יכול לקבל החלטות במקום הממנה אלא רק לעזור בתהליך קבלת ההחלטה. במיוחד, לתומך בקבלת החלטות יש סמכות לקבל מידע עבור הממנה ולהוציא לפועל את ההחלטות שלו.
משרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין מתמחה בייעוץ משפטי ובייצוג בנוגע לענייני אפוטרופסות, ייפויי כוח רפואיים, ייפויי כוח קבועים, שירותים קשורים (בתי אבות ומטפלים, ייעוץ פיננסי ובנקאי, ענייני מיסוי, מתנות בין החיים), אפוטרופסות זרה וענייני עלייה לישראל הקשורים לגיל הזהב, כגון זכויות פנסיה. בנוגע לשינויים החדשים בחוק האפוטרופסות ולייפויי כוח מתמשכים, כהן, סגלוב ושות' יכולים לעזור לכם להבין וליישם את השינויים מרחיקי הלכת בחוק באופן התואם את צורכיכם הרלבנטיים והספציפיים.
רבים מהלקוחות דוברי האנגלית של משרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין בחרו בשירותינו כי אנחנו מספקים שירות מצוין ואיכותי בשפה האנגלית.
אל תהססו להתקשר איתנו למידע נוסף.
כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין
טל : 03-6134244
פקס : 03-6134245
דואל: info@cslaw.co.il
מאמר זה מכיל מידע כללי על עניינים משפטיים. המידע אינו ייעוץ, ואין להתייחס אליו ככזה. אין להסתמך על המידע הכלול במאמר זה כחלופה לייעוץ משפטי מאתנו. ככל שיש לכם שאלות בעניין משפטי כלשהו עליכם ליצור עמנו קשר ישירות. אנו ממליצים שלא להשתהות לעולם לגבי ייעוץ משפטי נחוץ, לא להתעלם מהצורך בו, וכן לא להתחיל או להפסיק פעולה משפטית כלשהי עקב מידע הכלול בזה.
משרד בוטיק
שירות גלובלי
