ירושות ועזבונות

מדוע מומלץ שאערוך צוואה? 

חשיבות רבה ידועה לעריכת צוואה וחתימתה בישראל בשל כל אחת מן הסיבות המנויות להלן:

1. אנשים רבים אינם מודעים לאופן חלוקת רכושו של אדם בישראל במקרה של העדר צוואה. יש הסוברים כי בן/ת הזוג של הנפטר/ת זכאי/ת לקבל את מלוא הרכוש והזכויות, ויש המחזיקים בדעה כי הרכוש מחולק באופן שווה בין בן/ת הזוג ובין הילדים המצויים בין החיים. ברם, בהתאם לחוק הישראלי, אין זהו המקרה. על כן, חשוב להשאיר צוואה על מנת שרצונך המדויק באשר לרכושך, אכן יתמלא.
2. בצוואה ניתן להתייחס למצבים מיוחדים, בהם אין החוק מתחשב כגון: כאשר קיימים בני משפחה בעלי צרכים מיוחדים אליהם היית רוצה להתייחס בצוואתך או כאשר אחד מבני המשפחה קיבל מתנות במהלך החיים אשר היית רוצה כי יילקחו בחשבון בצוואה.
3. משיקולי מס ומשיקולים אחרים מומלץ כי תושבים זרים ישקלו ברצינות את האפשרות להותיר 2 צוואות – האחת, עבור נכסיהם בישראל בלבד, והשניה, עבור נכסיהם המצויים מחוץ לישראל. במקרה כזה, נדרש תאום בין עורכי הדין המקומיים ובין עורכי הדין בחו"ל על מנת להבטיח כי אין סתירות בין הצוואות, וכי כל אחת עומדת לגמרי בפני עצמה.
4. עריכת צוואה תוך קבלת הסיוע המשפטי המתאים, יעזרו לך להבין במדויק מה ייכלל במסגרת נכסיך אותם תוריש/י אחריך, לדוגמא: התייחסות לנושאים כמו חשבון בנק משותף, נכס דלא ניידי הרשום על שמו של אחד מבני הזוג בלבד, פוליסות ביטוח ופנסיה , אופציות לעובדים, וכד';
5. בצוואה ניתן לקבוע מינויו של אפוטרופוס מסוים לפי בחירתך, עבור ילדים מתחת לגיל 18.
6. בצוואה ניתן ליצור קרנות נאמנות כאשר נדרש הדבר, ובמיוחד כאשר ישנם ילדים מתחת לגיל 18.
7. באמצעות צוואה ניתן להוריש מתנה מסוימת לאדם מסוים, לצדקה או לארגונים לפי בחירתך, באם זהו רצונך.

מה קורה במקרה שאינני מותיר/ה אחרי צוואה? 

החוק החל בישראל הוא חוק הירושה, התשל"א – 1965, הקובע כי בהעדר צוואה תיעשה חלוקת הרכוש על פי חוק זה, וכן קובע את סדרי העדיפויות לחלוקת הרכוש בין בני המשפחה כדלקמן:

1. (א) כאשר מי מבני הזוג נותר בחיים ולמוריש/ה ילדים או הורים: בן הזוג מקבל את כל המיטלטלין וכלי הרכב השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, וכן מחצית משאר העזבון. המחצית השניה של העזבון מחולקת בין ילדי המוריש/ה, הנכדים והורי המוריש/ה * .
2. (ב) כאשר מי מבני הזוג נותר בחיים ולמוריש/ה אין ילדים או הורים, אך השאיר/ה אחים, אחיינים או הורי הורים: בן הזוג מקבל את כל המטלטלין וכלי הרכב השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף; את מלוא הזכויות על דירת המגורים של בני הזוג – בתנאי שבני הזוג היו נישואים לפחות במשך תקופה של 3 שנים שקדמו למותו של המוריש/ה כמו גם 2/3 מתוך הרכוש הנותר. שאר העיזבון ( 1/3 ) מחולק בין האחים, האחיינים או הורי הורים של המוריש/ה.
3. (ג) אם מי מבני הזוג נותר בחיים, אך המוריש/ה לא הותיר/ה ילדים, נכדים, הורים, הורי הורים, אחים או נכדים – בן הזוג הנותר יורש/ת את מלוא העזבון.
4. (ד) במקרה שאין לנפטר בן זוג, תחולק הירושה בצורה שווה בין הילדים, ובאם אחד הילדים נפטר קודם למותו של המוריש, ולאחר שהותיר אחריו ילדים, אזי ילדיו יקבלו את החלק שההורה שלהם היה מקבל.
5. (ה) במקרה שאין לנפטר בן זוג או ילדים, אזי כל הרכוש עובר להוריו או הורי ההורים החיים של הנפטר.
6. (ו) במקרה שאין לנפטר בן זוג, ילדים הורים או הורי הורים , הירושה מחולקת באופן שווה בין אחיו ואחיותיו של הנפטר.
7. (ז) בהעדר כל בני משפחה, עובר הרכוש כולו לידי המדינה.

מה הופך צוואה לחוקית?

בהתאם לחוק הישראלי קיימים 3 סוגים של צוואות:

1. (א) צוואה בעל פה – הנעשית על ערש דווי.
2. (ב) צוואה בכתב יד.
3. (ג) צוואה בעדים.

צוואה בעדים הינה צורת הצוואה הנפוצה ביותר ובכך יתמקד הדיון שלנו.

על מנת שצוואה בעדים תקבל תוקף חוקי, על הצוואה לכלול את התנאים וההוראות הבאים:

1. על הצוואה להיחתם על ידי המצווה בפני 2 עדים בלתי תלויים, אשר אינם מוטבים של הצוואה ואשר גילם עולה על 18 שנים;
2. על העדים לחתימת הצוואה לאשר בכתב ובאותו המעמד את דבר נוכחותם במועד החתימה של המצווה על הצוואה וכן לאשר כי המצווה הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו/ה האחרונה; ו-
3. המצווה חתם על הצוואה בפני העדים;ו-
4. תאריך החתימה נרשם על גבי הצוואה.

תיקון חדש לחוק מעניק לבית המשפט את שיקול הדעת להעניק תוקף לצוואה גם במקרה שאחד או יותר מן התנאים המנויים לעיל לא התקיים.

מה הם תנאי הצוואה? 

החוק הישראלי מכיר בעקרון הבסיסי של החופש של המצווה לחלק את רכושו/ה כפי שהוא/היא מוצאים לנכון ואת החופש לשנות או לבטל את הצוואה בכל עת. למשל, המצווה יכול להותיר את רכושו במלואו לאחד מילדיו או שלא להורישו לאף אחד מבני משפחתו, אם זהו רצונו, או להנחיל את רכושו למוטבים מסוימים כפוף לכך שמוטבים אלו ימלאו תנאים מסוימים. יחד עם זאת, חופש הציווי של המצווה כפוף לתביעת מזונות על פי חוק של ילדיו או בן זוגו.

צוואה/צוואות משותפת/ות (זהירות!)

לעתים קרובות עורכים בני זוג צוואות משותפות, קרי, בן הזוג הנותר בחיים יורש את רכושו של האחר ולאחר מותם של שני בני הזוג יחולק העיזבון המשותף בין ילדי בני הזוג. תיקון שנעשה לאחרונה בחוק הישראלי מגביל את החופש של כל אחד מבני הזוג בנפרד לבטל את הצוואה המשותפת לאחר שזו נחתמה.

קווים מנחים חשובים בעת עריכת צוואה כוללים:

1. מומלץ כי צוואתך תכתב באופן מדויק, ברור ותוך שימוש בשפה פשוטה אשר לא תפתח פתח לפרשנויות; חשוב ביותר כי נוסח הצוואה ומונחיה יהיו ברורים ונהירים לך, ולא רק לעורך הדין שלך;
2. יש לפרט נכסי עזבון ספציפיים, כמו פריטי תכשיטים מסוימים או חפצים אישיים אחרים או מזומנים אותם הנך מעוניין/נת לצוות לאנשים מסוימים, לארגוני צדקה ו/או לארגונים אחרים לפי רצונך;
3. יש לפרט בקשות מיוחדות בענין קבורתך, כמו היכן וכיצד ברצונך להיקבר ( למשל קבורה חילונית באם זה רצונך) ;
4. במקרה של ילדים מתחת לגיל 18 – עליך לשקול באם קרן נאמנות תהלום את הנסיבות ו/או באם נדרש מינויו של אפוטרופוס, בנוסף למינויו של מנהל עזבון;
5. ראוי לשקול, באם נחוץ הדבר למנות מנהל עזבון לרכוש. יש לציין כי בעבר, נהוג היה למנות מנהל עזבון כדבר שבשגרה, על מנת שינהל את נכסי העזבון. כיום לעומת זאת, בתי המשפט בישראל לא יתנו תוקף באופן אוטומטי להוראה בצוואה בדבר מינוי מנהל עזבון, אלא אם כן ניתן להוכיח כי המינוי הנו הכרחי ביותר, כמו במקרה שהנפטר הותיר עזבון הכולל מספר חפצי ערך אותם יש לחלק בין מספר מוטבים, או באם העזבון כולל נכסים בחו"ל, קטינים או אנשים בעלי צרכים מיוחדים, וכדומה.

האם קיימים מיסי פטירה בישראל?

אין מיסי פטירה או מיסוי על עזבון בישראל כיום.
יחד עם זאת, אין להסיק מכך באופן אוטומטי כי על אדם לחלק את נכסיו רק בדרך של הורשה. במקרה שהמצווה היה הבעלים של יותר מדירת מגורים אחת, מומלץ לפנות ליעוץ מס על מנת לקבוע באם עדיף להעניק את אחד או יותר מן הנכסים הללו במתנה למוטבים פוטנציאליים, במהלך החיים.

כיצד נעשה תהליך אישור הצוואה בישראל? 

כל אדם (כולל בעל חוב) אשר לו ענין בירושת המת יכול להגיש בקשה לרשם הצוואות למתן צו ירושה או צו קיום של הצוואה, בדרך כלל בתחום השיפוט בו נמצאים נכסי הירושה. הבקשה כוללת הגשתם של מספר מסמכים כמו תעודת פטירה מקורית, את הצוואה המקורית במידת האפשר, יפוי כח לעורך דין שעוסק בדיני משפחה, וכיוב'.

אם הבקשה תקינה מבחינה טכנית, הרשם יפרסם בעיתונות את הבקשה לקיום הצוואה/לירושה על מנת להביאה לידיעת הציבור ולשם מתן הזדמנות להגיש התנגדויות. העתק מן הבקשה נשלח לאפוטרופוס הכללי אשר הופך באופן אוטומטי למשיב לבקשה.

בהעדר כל התנגדות לבקשה, צו קיום צוואה/צו ירושה יוענק בתוך כ- 3-5 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

את כל המסמכים יש להגיש בשפה העברית או בצירוף תרגום מאושר על ידי  נוטריון.

למה חשוב לקבל יעוץ משפטי בעת עריכת צוואה או בעת הגשת בקשה לצו קיום צוואה/צו ירושה?

יעוץ משפטי הולם יבטיח כי הן הצד הטכני והן הצד המהותי של הצוואה תקפים, כי הצוואה משקפת במדויק את רצונותיו של המצווה, וכן על מנת למנוע מצב שבו יוכרז כי הצוואה, במלואה או בחלקה, חסרת תוקף. נוסף על כך, בכוחה של צוואה הערוכה כדבעי למנוע או לקצר הליכים משפטיים במקרה של מחלוקת בין היורשים. בדומה לכך, בקשה לצו קיום צוואה/צו ירושה הערוכים כראוי יבטיחו ניהול וחלוקה יעילים של נכסי הירושה למוטבים המיועדים.

משרדנו מתמחה בהכנתן של צוואות ותכנון ירושות, בייעוץ משפטי בנוגע לצוואה ולקרנות נאמנות, בהגשתן של בקשות לצווי קיום צוואה/ירושה, מינויים של מנהלי עזבון ואפוטרופוסים, ניהול הליכים משפטיים בתחום של ירושות, עריכת מסמכים לחתימתם של מוטבים זרים, וכן בתרגומים מאושרים נוטריונית של מסמכים מן השפה שונות לשפה העברית.