דיני משפחה

עם הקמתה, ישראל אימצה את דבר המלך במועצתו על פלשתינה (א"י) 1922 (לפי שיטת ה"מילט" העותומנית העתיקה – Millet בטורקית עות'מאנית ملت, השיטה המשפטית שהונהגה באימפריה העות'מאנית החל מהמאה ה-19), לפיו דיני הנישואין והגירושין הם עניין דתי לחלוטין, קרי השיוך הדתי של בני הזוג קובע את סוג הדין וסמכות השיפוט הייחודית, משמע: נישואין וגירושין אזרחיים לא קיימים בישראל.

ישראל מעניקה הכרה רשמית ל-14 עדות דתיות: יהודית, מוסלמית, דרוזית, בהאית ועשר עדות נוצריות שונות. לכל עדה דתית מוכרת יש בתי דין משלה במימון המדינה ומערכת נפרדת של חוקים דתיים וכל אחת מהן מוסמכת על ידי הממשלה להפעיל את סמכותה על כל האנשים ששייכים אליה. מי שלא שייך לאף אחת מ-14 העדות הדתיות כפוף לדין האזרחי. בעניין זה, ישראל מקיימת מערכת של סמכות שיפוט מקבילה בין בתי משפט דתיים ואזרחיים.

חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995 יצר מערכת של בתי המשפט לענייני משפחה עם סמכויות רחבות.

ענייני דיני המשפחה מתחלקים כלהלן:

1. נישואין והתרת נישואין הם בסמכות השיפוט הבלעדית של בתי הדין הדתיים. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים), תשי"ג-1953 קובע שבקשות בנוגע לענייני נישואין בין בני זוג יהודים הן בסמכות השיפוט הבלעדית של בתי הדין הרבניים.

2. עניינים הקשורים לגירושין הם בסמכות השיפוט המקבילה של בתי משפט האזרחיים והדתיים. המשמעות היא שעניינים הקשורים למזונות ילדים, חלוקת רכוש, משמורת על ילדים ומזונות בן זוג יכולים להידון בפני בתי הדין הדתיים או בפני בית המשפט לענייני משפחה. במקרים כאלה, הצד שמגיש ראשון את הבקשה שלו יקבע איזה בית משפט ידון בעניין. אולם, בית המשפט העליון פסק לאחרונה שבית דין רבני לא יכול לקבוע בענייני מזונות ילדים ללא הסכמה מפורשת של האם.

בסמכותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, לבטל החלטות שהתקבלו על ידי בית דין דתי גבוה החורג מסמכות השיפוט שלו, סוטה מחוקי הצדק הטבעי או לא מציית לחוקים המחייבים אותו במפורש.

נישואין

ישראל היא המדינה המערבית היחידה בה נישואין אזרחיים אינם קיימים, משמע: נישואין בין בני זוג יהודים בישראל יכולים להתקיים רק באמצעות טקס חתונה יהודי אורתודוכסי, שבו שני עדים, בעלי כשרות משפטית מלאה לפי חוקי היהדות, עדים לכתובה. בני זוג יהודים חייבים למלא אחר כללי הרבנות כדי להתחתן בישראל, כך שאם יהדותו של אדם מוטלת בספק או לא ניתנת להוכחה לשביעות רצון הרבנות לא יוכלו בני הזוג להתחתן בישראל.

אם הכלה מתחת לגיל 17, בית המשפט לענייני משפחה צריך להתיר את הנישואין. בכפוף לתנאים מסוימים הקיימים בחוק גיל הנישואין תש"י- 1950, יינתן היתר כזה.

הכרה בנישואין שנעשו במדינה זרה

כאמור, נישואין אזרחיים אינם קיימים בישראל ברם, ניתן להכיר בנישואין אזרחיים שנעשו מחוץ למדינת ישראל ולרושמם במשרד הפנים הישראלי, לדוגמא: נישואין אזרחיים שנעשו בקפריסין או באוסטרליה יוכרו על ידי משרד הפנים וכל אחד מצדדים יירשם כנשוי בתעודת הזהות הישראלית שלו. חשוב לציין שבית המשפט העליון פסק שרישום נישואין שנערכו במדינה זרה אין בו כשלעצמו כדי לתת תוקף חוקי לנישואין. עם זאת, מבחינה מעשית, העובדה שהנישואין רשומים במשרד הפנים הישראלי כאמור די בה כדי לאפשר לזוג שנישא בנישואין אזרחיים כדי להסדיר עניינים רלבנטיים שונים, כגון משכנתא.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לשנות את החוק ולהנהיג בישראל נישואין אזרחיים, ברם עד כה ללא הצלחה.

נישואין חד מיניים

נישואי לסביות או הומוסקסואלים לא קיימים בישראל, אולם מאז נובמבר 2006 זוג הומוסקסואלים או לסביות ישראלים יכול להתחתן בחו"ל, במדינות בהן החוק הזר הרלבנטי מתיר נישואין כאלה, ועם חזרת הזוג לישראל יירשמו נישואין אלה במשרד הפנים בכפוף להצגת מסמכים המוכיחים כי טקס הנישואין התקיים על פי חוקי המקום בו נערך.

גירושין

(א) גירושין בין בני זוג יהודים

גירושין בין בני זוג יהודים בישראל כפופים לבית הדין הרבני בלי קשר לסוג של טקס הנישואין שהיה לזוג והיכן התקיים. הצד המעוניין ליזום את הגירושין יכול להגיש בקשה. אם הצדדים מסכימים להתגרש אז אפשר להגיש בקשה משותפת לבית הדין הרבני.

העילות לגירושין בבית הדין הרבני אינן נרחבות. אם אין הסכמה בין הצדדים לעניין הגירושין, על הצד המבקש להתגרש להוכיח אחד או יותר מהדברים האלה:

• מעשים מתמשכים של התעללות בין בני זוג (פיזית או מילולית).
• אי יכולת להביא ילדים אחרי עשר שנות נישואין.
• בוצע ניאוף.
• סירוב למלא את המחויבויות המיניות בין בני זוג.

את הבעל יחייב גט שיינתן על ידו מרצון בלבד ואשר יתקבל על ידי האישה. אם הבעל מסרב להעניק גט והאישה לא יכולה להוכיח אחת או יותר מעילות הגירושין דלעיל, היא עלולה להישאר נשואה לתמיד. בעל הרוצה להתגרש אבל לא יכול להוכיח אחת מעילות הגירושין הנ"ל, רשאי לבקש היתר מיוחד להינשא שוב.

(ב) גירושין של זוג מעורב

במקרה של בני זוג בני דתות שונות, התרת הנישואין ניתנת על ידי בית הדין לענייני משפחה בישראל לפי חוק השיפוט בענייני התרת נישואין [מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית], תשכ"ט-1969. בקשה ראשונית מוגשת לבית הדין לענייני משפחה. סגן נשיא בית הדין לענייני משפחה יפנה אז בכתב לבית הדין הדתי המתאים אם צריך, כדי לברר לאיזה בית דין יש סמכות שיפוט בגירושין. בית הדין הדתי חייב לתת תשובה בתוך שלושה חודשים, אלא אם מתבקשת וניתנת הארכה. אם סמכות השיפוט היא של בית הדין הדתי, בית הדין הדתי יעסוק בבקשה להתרת הנישואין ואם לא, סמכות השיפוט היא של בית הדין לענייני משפחה.

(ג) גירושין בין בני זוג מוסלמים

לבית דין מוסלמי (שרעי) יש סמכות שיפוט בלעדית בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג מוסלמים. בעל מוסלמי יכול לגרש את אשתו על ידי הכרזה שלוש פעמים שהיא מגורשת, ואילו אישה המעוניינת להתגרש  חייבת להוכיח ניאוף או אלימות מתמשכת מצד הבעל.

(ד) גירושין בין בני זוג דרוזים

לפי חוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ"ג-1962, לבתי הדין הדתיים הדרוזיים יש סמכות שיפוט בלעדית בענייני נישואין וגירושין לגבי דרוזים שהם אזרחי או תושבי ישראל.

(ה) גירושין בין נוצרים

לפי החוק מתקופת המנדט הבריטי, רק הכנסיות/ האמונות הנוצריות הבאות מוכרות בישראל כיום: אורתודוכסית (מזרחית), לטינית (קתולית רומית), גרגוריאנית – ארמנית, ארמנית (קתולית), סורית (קתולית), יוונית קתולית, מרונית וסורית אורתודוקסית.

לכל אחת מהאמונות הנ"ל יש מערכת בתי דין משלה שיש לה סמכות שיפוט בלעדית בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג כששני הצדדים הם בני אותה האמונה המסוימת.

הכרה בצווי גירושין ישראלים בחוץ לארץ

צווי גירושין ישראלים מוכרים בחו"ל במדינות שיש איתן הסדר הדדי להכרה בפסקי דין ישראלים, לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958.

חלוקת רכוש, משאבים פיננסיים ונכסים

בישראל, גם לבתי המשפט האזרחיים וגם לבתי הדין הדתיים יש סמכות שיפוט מקבילה בנוגע להסדרי רכוש לגבי נכסי הנישואין.

גם בתי המשפט האזרחיים וגם בתי הדין הדתיים מיישמים את הכללים הבאים בהסדרי רכוש:

1. נכסים שניקנו בזמן הנישואין נחשבים לרכוש נישואין משותף ומחולקים באופן שווה בין בני הזוג.
2. נכסים שניקנו לפני הנישואין ושהם נכסים נפרדים מכל נכס נישואין נשארים רכושו של הצד שהיה בעלי הנכס לפני הנישואין.
3. ירושות או מתנות שהתקבלו בזמן הנישואין אינן נכסים משותפים אלא שייכים לצד שירש אותן או קיבל את המתנה.

עקרונות חוקיים שונים קובעים את סדרי חלוקת הרכוש והנכסים – בהתאם למועד הנישואין: האם נערכו לפני ה-1 בינואר 1974 או לאחר מכן. החוק קובע כי במקרה של נישואין שנערכו לפני ה-1 בינואר 1974, נכסים שנרכשו בזמן הנישואין מהווים רכוש משותף ויחולקו באופן שווה בין הצדדים ("חזקת השיתוף"), בלי קשר על שם מי הרכוש רשום. אין צורך בגירושין כדי לבקש חלוקה של הנכסים.

על נישואין שנערכו אחרי ה-1 בינואר 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, לפיו בעת הנישואין קיימת הפרדה מוחלטת בין הצדדים בעניין הרכוש, קרי בעת גירושין ייערך איזון משאבים מלא על כלל נכסי הזוג, אשר יחולקו באופן שווה, להוציא חריגים כגון מתנות וירושות. בסמכותם של בתי המשפט להורות על חלוקת נכסים אפילו אם בני הזוג עדיין נשואים, זאת בתנאי שחלפה שנה ממועד הגשת הבקשה לגירושין או לחלוקת הנכסים או באם הצדדים חלוקים באופן בלתי ניתן ליישוב במשך 9 חודשים לפחות בתוך תקופה של 12 חודשים רצופים. בסמכות בית המשפט לכלול בשיקוליו מוניטין והשתכרות עתידית של כל אחד מבני הזוג.

שירותי עורך דין מנוסה המתמחה בדיני משפחה הכרחיים להשגת התוצאות הכי טובות בהסדרי רכוש. עו"ד ליסה סגלוב ממשרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין היא עורכת דין מנוסה בתחום זה.

מזונות בן זוג

אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הדין האישי, כלומר הדין של העדה הדתית שאליה שייך האדם, כקבוע בסעיף 2 של דבר המלך במועצתו על פלשתינה (א"י) 1922. המשמעות היא שאנשים שלא שייכים לאחת העדות הדתיות המוכרות בישראל (לדוגמה הכנסייה הפרוטסטנטית) נחשבים במעמד של חסרי דין אישי בישראל ואותם אנשים כפופים לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 שאין בו התייחסות לשיעור של מזונות בן זוג לגבי צד ללא דין אישי.

לגבי זוג יהודי, הדין החל הוא דין תורה ולגבי זוג מוסלמי זה חוק השריעה. לפי הדין היהודי, אפשר לפסוק מזונות בן זוג כאשר אחד מבני הזוג נמצא בנחיתות כלכלית ולא עובד. במקרה ששני בני הזוג עובדים ובן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית מרוויח שכר ממוצע או יותר, בדרך כלל לא פוסקים מזונות בן זוג אלא אם יש הבדל משמעותי בהכנסות בני הזוג.

ברגע שבית דין רבני פוסק שאישה נאפה היא מאבדת את זכותה למזונות מבעלה לחלוטין.

פרט למקרים מאוד נדירים, לפי הדין היהודי מזונות בן זוג מפסיקים ברגע שמוענק גט.

מזונות ילדים

מזונות ילדים בישראל נקבעים על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. סעיף 3 לחוק קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו עד הגיעם לגיל 18 ובסעיף 4(2) החוק האמור קובע שהורה של ילד בגילים 18-21 אחראי לשלם שליש מהתמיכה החודשית שאותו הורה שילם עבור אותו ילד לפני שהגיע לגיל 18 בתנאי שהילד משלים את שירות החובה שלו בצבא או לומד בהיקף מלא במוסד על תיכוני.

אבל הדין הדתי היהודי מקצה מזונות באופן שונה, כלהלן: עד גיל 6 לאב יש חובה בלעדית לשלם מזונות בלי קשר ליכולתו הכספית; מגיל 6 עד 15 האב אחראי בלעדית לשלם עבור צורכי המחיה של הילד בלבד ובגיל 15-18 חובת האב לשלם תלויה ביכולתו הכספית.

אין הנחיות לגבי מזונות ילדים בדין הישראלי, לכן סכומי מזונות שנפסקים משתנים בהתאם לכל מקרה בנפרד, אפילו במקרים שההכנסה והצרכים זהים. העיקרון המנחה בדין הישראלי הוא שהילד אמור להיות מסוגל להמשיך לחיות באותה רמת חיים שאליה הורגל לפני הגירושין.

כאשר הורה המבקש מזונות ילדים זקוק גם למגורים עבור הילדים, סכום המזונות שייפסק יהיה גבוה יותר מאחר ויכלול חלק מעלויות השכירות של מגורי הילד. בדרך כלל מקובל שההורה שאינו משמורן ישלם 30% מעלויות המגורים כשילד אחד גר עם ההורה המשמורן בדירה שכורה. אם ילדים של אב גרים במגורים שכורים עם האם, אז חלק מחובת המזונות שלו תהא בגין מגורים אלה (דמי מדור) עבור הקטינים. החלק של עלויות המגורים עולה ל-40% אם יש שני ילדים ול-50% עבור שלושה ילדים. יש לציין שאפילו אם הילדים גרים בבית המשפחתי ולא בדירה שכורה אפשר לתבוע את החלקים הנ"ל של "העלויות השוטפות" כחלק מרכיב המגורים של המזונות שלהם. אפשר לתבוע חלק מהארנונה ומחשבונות חשמל, גז וטלפון, וגם חלק מאגרת טלוויזיה, טלוויזיה בכבלים ותיקונים.

אכיפה של צו מזונות זר

אפשר לאכוף בישראל צווים כספיים בענייני נישואין בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח-1958 בתנאי שמתקיימים הקריטריונים בהתאם לחוק.

משמורת ואפוטרופסות על ילדים

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע את היחסים בין הורים וילדים בישראל וקובע שלשני ההורים יש זכויות משמורת שוות בנוגע לעניינים כגון חינוך, בריאות, רווחה ומקום מגורים. החוק חל על הורים נשואים ולא נשואים.

במקרים שההורים לא יכולים להחליט בענייני משמורת שקשורים לילדיהם, לבתי המשפט, גם הדתיים וגם האזרחיים, יש סמכות להחליט בעניין זה. החלטה של בית משפט בדרך כלל ניתנת אחרי קבלת דוח מעובד סוציאלי או פסיכולוג שממנה בית המשפט. לפי החוק האמור, משמורת מוענקת לאמהות של ילדים מתחת לגיל 6 אלא אם יש סיבות מיוחדות לנהוג אחרת. כשהילד מעל גיל 6 וההורים לא מגיעים להסכם למי מהם תהיה משמורת, לבית המשפט יש סמכות לפי החוק שלעיל להחליט מי יהיה המשמורן המועדף, והוא מביא בחשבון את היכולת ההורית של כל אחד מההורים ללא קשר למגדר שלו, ומי הכי מתאים למלא את הצרכים הפיזיים והרגשיים של הילד.

ב-2011 ועדה שמינתה הממשלה הגישה דוח לעדכן את חוק המשמורת על ילדים ולהחליף את החזקה הנוכחית בחזקה של אחריות הורית משותפת מהלידה. אבל עד היום החוק לא שונה.

גישה וזכויות ביקור/ אחריות הורית

כששני ההורים נשארים האפוטרופוסים של ילדיהם, ההורה שאינו המשמורן העיקרי יקבל זכויות ביקור וגישה לילדים. הסכם מקובל הוא פעם או פעמיים בשבוע כולל לינה, ומחצית מחופשות החגים ובית הספר. במקרים בהם ההורים מסכימים, משמורת משותפת הפכה למאוד נפוצה.

שינוי מגורים של ילדים מחוץ לישראל

במקרה שאחד ההורים רוצה לעבור לגור מחוץ לישראל ולקחת את הילדים אתו, חייבת להתקבל הסכמת ההורה האחר, אלא אם נתנה רשות בית המשפט לעבור עם הילד. במקרים שנדונו בבתי המשפט נקבע לאחרונה שהשיקול הרלבנטי היחידי שאותו בית המשפט צריך לשקול כדי להחליט במקרים של מעבר לחו"ל הוא טובת הילד. ההשפעה על הילד ועל ההורה שנשאר בישראל יישקלו כחלק מהשיקול מהי טובת הילד.

בתי המשפט בישראל קבעו כי מקרים מסוג זה הם יחודיים מאד עד כי אין טעם להסתמך על תקדימים.

שירותיו של עורך דין מנוסה הכרחיים להשגת התוצאות הכי טובות במקרים אלה. עו"ד ליסה סגלוב ממשרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין היא עורכת דין מנוסה בתחום זה.

חטיפת ילדים

ישראל אישררה את ההיבטים האזרחיים של נושא חטיפת ילדים בינ"ל בהתאם לאמנת האג 1980.

בישראל ההליכים המשפטיים בנוגע לחטיפת ילדים הנם בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה. הדעה הכללית של בית המשפט לענייני משפחה היא שפרשנות ההגנות לפי האמנה האמורה צריכה להיות צרה.

אימוץ

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 מפרט את התנאים בהם יש לעמוד, המקנים את הזכות לאמץ ילד כאשר ההורים הביולוגיים לא נתנו את הסכמתם לכך. מדובר בהליך דו שלבי:

• א. יש להוכיח עמידה באחד מ-13 התנאים המפורטים בחוק האימוץ.
• ב. יש להוכיח כי טובת הילד היא אימוץ. 

פונדקאות 

הליך פונדקאות בישראל מוסדר באמצעות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996, הקובע בין היתר תנאים כדלקמן:

• ההורים חייבים להיות איש ואשה.
• ההסכם בין האם היולדת וההורים המאמצים חייב להיות בכתב ומאושר על ידי ועדה שהוקמה לפי החוק האמור.
• האם הפונדקאית לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד ההורים.
• האם הפונדקאית והאם המיועדת חייבות להיות מאותה דת.
• הזרע הוא של האב המיועד.
• הביצית אינה של האם הפונדקאית.

הוועדה לאישור הסכמים עשויה, בנסיבות מסוימות לגלות מעט גמישות לגבי התנאים דלעיל.

ידועים בציבור וחיים משותפים

ידועים בציבור מוכרים בחוק הישראלי וגם בפסקי הדין. כדי להיות בסטטוס ידוע בציבור, יש להוכיח מגורים משותפים וקיום משק בית משותף של בני הזוג..

רוב החוקים בישראל מעניקים כיום זכויות סוציאליות וכלכליות, כגון פנסיות, קרנות פנסיה וזכויות ירושה לידועים בציבור.

ידועים בציבור (כולל זוגות חד מיניים) יכולים להתקשר בהסכם חיים משותפים ולהגיש אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה.

משרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין מתמחה בייעוץ משפטי ובייצוג בגירושין, מזונות, משמורת, הסדרים וליטיגציה על אפוטרופסות ורכוש, הסכמים לפני נישואין, הסכמי חיים משותפים והסכמי ממון, ייעוץ וייצוג לזוגות חד מיניים, הסכמי פונדקאות, אימוץ, חטיפת ילדים ושינוי מגורים/ הגירה לחו"ל של ילדים בהקשר של הסדרי גירושין. אנחנו מספקים ללקוחותינו ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים.

רבים מהלקוחות דוברי האנגלית של משרד כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין בחרו בשירותינו כי אנחנו מספקים שירות מצוין ואיכותי בשפה האנגלית.

אל תהססו להתקשר איתנו למידע נוסף.

כהן, סגלוב ושות', נוטריונים ועורכי דין

טל : 03-6134244

פקס : 03-6134245

דואל: info@cslaw.co.il

מאמר זה מכיל מידע כללי על עניינים משפטיים. המידע אינו ייעוץ, ואין להתייחס אליו ככזה. אין להסתמך על המידע הכלול במאמר זה כחלופה לייעוץ משפטי מאתנו. ככל שיש לכם שאלות בעניין משפטי כלשהו עליכם ליצור עמנו קשר ישירות. אנו ממליצים שלא להשתהות לעולם לגבי ייעוץ משפטי נחוץ, לא להתעלם מהצורך בו, וכן לא להתחיל או להפסיק פעולה משפטית כלשהי עקב מידע הכלול בזה.

משרד בוטיק

שירות גלובלי